כתבה באתר וואלה! על קבוצת גיא ועל הייחודיות בטיפול בבני נוער וצעירים

השבוע פורסמה באתר וואלה! כתבה מעניינת על קבוצת גיא מסגרות ועל העשייה עם ולמען בני נוער וצעירים המתמודדים עם קשיים נפשיים ורגשיים.

http://yoatzim.walla.co.il/item/2822515

 

שירותי הרווחה והתמיכה באוכלוסיות פגועות רגשית בישראל סובלים מדימוי שלילי. מה צפוי לנו באופק? ישבנו לשיחה עם אבישי פריזדה, מנכ"ל קבוצת "גיא" המפעילה הוסטלים ופנימיות, כדי לשמוע.

 

ירותי הרווחה והתמיכה באוכלוסיות פגועות רגשית ונפשית בישראל סובלים בשנים האחרונות מדימוי שלילי ונמוך. זה נובע בין השאר מתחקירים וכתבות שחשפו לא אחת התעללות בחוסים בפנימיות, תנאי תחזוקה ירודים, היעדר כוח אדם ובעיקר מחסור בתקציבים במשרדי הרווחה והבריאות. כל אלה מרתיעים במקרים רבים את המטופלים ואת בני משפחותיהם מפניה לשירותי הרווחה, מחשש שיקירם לא יזכה ליחס טוב, או ימצא את עצמו באחד מאותם מוסדות שנחשפו בצורה שלילית.

על רקע המציאות העגומה הזו, בולטת קבוצת "גיא", העובדת עם משרדי הרווחה והבריאות, ויחד איתם ובמימונם מציעה חבילת שיקום וטיפול, הכוללת פנימיה לצעירים בגילאי ההתבגרות, הוסטלים לבוגרים מגילאי 18 עד גיל 30 ובהמשך גם דיור נתמך במסגרת קהילה, לבוגרי הפרוייקט, שעברו את תהליך השיקום והפכו לעצמאים, שכבר אינם תלויים במוסדות הבריאות והרווחה. אבישי פריזדה, מנכ"ל אירגון גיא, מספר על הפרוייקט המשולב אותו הוא הקים ומנהל.

"מה שמבדיל אותנו מהרבה מוסדות אחרים הוא הגישה ההוליסטית שלנו", אומר פריזדה, "אלה לא רק התנאים הפיזיים שעומדים לרשות החברים שמגיעים אלינו, בדמות רמת ריהוט וציוד גבוהה, והעובדה שהמקום מרווח ומאפשר תנאי מגורים איכותיים וסביבה אסטטית ומעשירה, אלא בעיקר בזכות כוח האדם האיכותי שעובד איתנו. הצוות התומך הוא עשיר ומגוון וכולל פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים בדרמה, מדריכים חברתיים, אמהות בית ומנהלי בתים. כל אלה מספקים סביבה תומכת ומגוננת, שעוזרת לחברים להתמודד עם הבעיות הרגשיות והנפשיות שאיתן הם מגיעים ומסייעים להם לרכוש מיומנויות חברתיות שיעזרו להם להשתלב בעתיד בחיי הקהילה"".

ומה המטרה שאליה אתם מכוונים, מעבר לתמיכה היומיומית?

"בעיקרון המטרה היא לשקם את המטופלים ולהביא למצב בו הם יוכלו לחזור ולהיות חלק מהחברה, ולהפוך בעתיד לעצמאים שלא יזדקקו עוד לשירותי הרווחה. כל ההתנהלות שלנו היא מכוונת קהילה. הנערים בפנימיה, למשל – פנימיית "אורנים" בראשון-לציון – משתלבים בבתי הספר שבעיר, ולא משובצים לבית ספר אחד בלבד. הגישה היא להתאים את הילד לבית הספר ולא להיפך. מעבר לכך, אנחנו עובדים בצמוד עם המשפחות. ההורים הם מבחינתנו המשאב החשוב ביותר בתהליך השיקום. אנחנו נפגשים עם חלק גדול מן המשפחות על בסיס שבועי והן שותפות לכל תהליך הטיפול והשיקום.

"הקמנו בפנימיית האורנים קבוצה של מתנדבים שמשתתפת בחוג הרקדה עם נכים על כיסאות גלגלים. בנוסף יש לנו קבוצת נערים המשתתפת במפגשי "סבתא מפנקת", עם סבתות מהעיר המגיעות מדי שבוע להנעים את זמנם של הנערים בפנימייה. חניכי הפנימייה משתתפים גם בקבוצת "לגאסי", לנוער שוחר מדע, שמבקרת באוניברסיטת בר-אילן. קבוצה נוספת התחברה עם אוניברסיטה בע"מ של ח"כ עדי קול, וזכתה לשיעורי מבוא בחוג למשפטים. בסך הכל אנחנו מפעילים למעלה מעשרים חוגים ומסגרות של פעילויות פנאי והעשרה, מכדורגל ועד לטיולים בכל רחבי הארץ". גם במערכי הדיור לבוגרים פועל מערך פנאי אינטנסיבי ובקרוב נשיק בהוסטל בית גיא פרוייקט כדורגל מיוחד בשיתוף עם הפועל תל אביב.

מתבקשת השאלה על אחוזי ההצלחה שלכם לשקם את החברים ולשלב אותם בחברה.

"אני יכול להגיד שהרוב המכריע של המטופלים שנמצאים אצלנו לפחות שנתיים ייגמלו בעתיד מהצורך להיעזר בשירותי רווחה לכל חייהם".

זה נשמע מאוד מבטיח. איך מגיעים אליכם ומה הקריטריונים לזכאות לטיפול כזה?

"בדרך כלל אנחנו מקבלים המלצות והפניות משירותי הרווחה והבריאות. המטופלים מגיעים עם שלל בעיות נפשיות ורגשיות, כמו דיכאון, התקפי חרדה, אישיות גבולית וכדומה. משפחות שמאמינות ביכולות הטיפול והשיקום שלנו צריכות לפנות לשירותי הרווחה ולבקש שיפנו אותם אלינו. יש מקרים שבהם שירותי הרווחה מעדיפים לשלוח אלינו מאשר לאישפוז פסיכיאטרי. כאשר תהליך כזה מתחיל, זה יכול לקחת זמן מאוד קצר עד שנוצר קשר והחבר מגיע אלינו, אחרי פגישה ושיחה עם המשפחה ועם עובדי הרווחה. לא יותר מכמה שבועות".

מודעות פרסומת

עדכוני חודש אפריל – פנימיית האורנים

החודש היו לנו המון המון דברים, גם שמחים וגם פחות.. ביניהם-מימונה בתחילת החודש, טקס יום הזיכרון, טקס יום השואה, יום העצמאות, הופעה של אהוד בנאי ול"ג בעומר!

ביום שלישי ה2/4 הגענו לפנימייה אחרי חופשת הפסח, וחגגנו ביחד את המימונה ! אימהות הבית האהובות הכינו לנו ספינג'ים, שמנו מוזיקה מתאימה וחגגנו את המימונה באווירה טובה!

בנוסף !! מאיצ'וק השינשינית האהובה שלנו חזרה אלינו אחרי שהייה ארוכה בארצות הברית.. מאיצ'וק שמחים שחזרת אלינו, התגעגענו!!

ביום שני ה8/4 נערך בכפר טקס זיכרון מרגש במיוחד  לזכר קורבנות השואה בהובלת השינשינים ובהשתתפות החניכים.

בטקס נקראו קטעים נבחרים, שירים מרגשים וסרטון קצר של עדות מפיה של ניצולת שואה. כולנו לבשנו לבן, כיבדנו את היום וכמובן עמדנו בצפירה בבוקר.

תמונה
במקביל,  טלי מבית שונית שיחקה וריגשה בהצגה הקשורה ליום השואה. טלי עשתה את תפקידה בצורה מכובדת ביותר! כל הכבוד J

ביום ראשון ה14/4 ציינו את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. גם בטקס זה החניכים נרתמו יחד עם הש"שינים  והכינו טקס מרגש ומכובד הכולל מצגת, שירים, וקטעי קריאה.

ביום שני ה15/4 בצאת יום הזיכרון, עם כל העצב על החיילים שהקריבו את עצמם בשביל שלנו תהיה מדינה, חוגגים גם את יום העצמאות- כי בזכותם אנחנו כאן ! לכן  ארגנו הפנינג יום העצמאות עם מלא דוכנים… אכלנו פלאפל, שערות סבתא וברד, פיתות על הטאבון, שמענו מוזיקה ורקדנו קצת.
אחרי ההפנינג המשכנו לבמות בנס ציונה ברחבת הקניותר, ראינו את ההופעה של שרית חדד ועוד להקות מחול וכמובן שלא פספסנו את הזיקוקים. היה ממש כיף !

ביום שלישי ה16/4 יצאנו לטיול לקיבוץ גבים (הקיבוץ שבו יותם השינשין גר) שבדרום, עשינו על האש כמו שנהוג ביום העצמאות, שיחקנו כדורגל, ראינו את כל הקיבוץ, טיילנו בכלבייה,ברפת..ונהנינו מאוד!

ביום שני ה22/4 הגיע אלינו אורח מיוחד- אהוד בנאי!! הוא עשה סיור קטן בכפר ועלה לשיר. הייתה הופעה מדהימה!!!! הוא הזמין את כל מי שרצה לעלות ולשיר, מדריכים וחניכים עלו ושרו איתו, ביניהם- אביחי המדהים שהתאמן הרבה זמן על השיר "הילד בן 30", ואריה ששר שיר
למעלות. היה פשוט כיף!

לא נחסוך בשבחה של דינה רכזת בית שונית שהפתיעה את כולנו עם קול פעמונים – סחתיין עלייך.
ביום שני ה29/4 הכינו לנו השינשינים פעילות מגניבה לל"ג בעומר.

סיפרו לנו ששמעון לא נמצא כבר כמה שעות, ושעלה חשד שחטפו אותו. בעקבות זאת, יצאנו למסע על מנת לחפש את שמעון האובד. כולנו נכנסנו לתוך הסיפור ורצינו למצוא את שמעון!! צבענו את הפנים בצבעי הסוואה ויצאנו לדרך. הקפנו את הפנימייה בחושך!! בלי פחד! בדרך השינשינים הסבירו לנו מה זה פזצטא ומה זה שיבולת והדגימו לנו איך עושים את זה.

במהלך המסע הם גם צעקו כמה פעמים פזצטא או שיבולת והיינו צריכים לתרגל.
המשכנו בדרך והגענו למקום שכדי שלא יראו אותנו היינו צריכים לזחול, לאחר מכן הגענו לקטע חשוך מאוד ושם היינו צריכים לרוץ אחד אחד ולהתגנב בשקט כדי שלא ישמעו אותנו. אחרי כל פעילות העש לילה והמסע בחיפוש שמעון, הגענו לקטע שבו היינו צריכים להקריא קטע קצר, "אני נשבע" ורק מי שהקריא את הקטע, טבל את האצבע וחתם, סיים את המסע בהצלחה.

אחרי שכל הבתים סיימו את המסע, הגענו לשטח פתוח ששם השינשינים הכינו כתובות אש, על הכתובות היה כתוב את השם של כל בית, "כפר האורנים", ו"השבעה". משם המשכנו למדורה, מרשמלו, פיתות על הטאבון וחגגנו את ל"ג בעומר כמו שצריך ! אין ספק שזה היה ל"ג בעומר שלא נשכח.

תמונה